אני שמח להכיר לכם את אמא שלי אשר תציג בפניכם את מתכון ה" חם -חם"
מתכון מסורתי בלעדי לבית שאן- המקום בו חייתי וגרתי בילדותי.
אתם בטח שואלים את עצמכם: מה זה בכלל חם- חם?
זהו בצק מטוגן וטבול בסירופ דבש.
אני זוכר את החם חם עוד מילדותי, במשך שנים היה בבית שאן קיוסק קטנטן [אז בימים ההם עוד היו קוראים לזה קיוסק, בניגוד לשם פיצוציה של היום:) )ובקיוסק ישב מוכר מבוגר אשר מכר את ה"חם-חם". אני זוכר שבכל בוקר אני וחבריי היינו רצים לקיוסק ומחכים בקוצר רוח לטעום מן המתוק.
הסתבר שהמוצר הנקרא בשם חם - חם לא נמכר בשום מקום אלא אך ורק בבית שאן וכנראה המתכון הומצא ע"י אותו מוכר בקיוסק, מאז עברו שנים רבות[כן, אני הולך ומזדקן:)] הקיוסק הקטנטן בבית שאן החליף בעלים אך המסורת בבית שאן נשמרה ועדיין ניתן למצוא ברוב הבתים חם-חם.בעקבות כתיבת הבלוג עלה במוחי הרעיון לשתף את אמא שלי ולהציע לה להציג בבלוג את מתכון החם-חם שעבר מפה לאוזן במשך שנים.
אמא שלי מאוד שמחה על היוזמה ונענתה ברצון לבקשתי אז הדרך הטובה ביותר היא להציג את המתכון במילים שלה:
סימה:
מתכון החם - חם:
מצרכים:
1 ק"ג קמח
חצי כוס שמן
חצי כוס סוכר
מעט מלח
שמרים יבשים (2 כפות)
מים פושרים לפי הצורך
אופן ההכנה:
לנפות את הקמח, להוסיף את השמרים ולערבב
לאחר מכן להוסיף סוכר, מלח, שמן ולבסוף מים פושרים בהדרגה, לפי הצורך (בצק לא רך ולא קשה)
להטפיח פעם ראשונה בערך כשעה, ללוש את הבצק ושוב להטפיח בפעם השניה
את הבצק ניתן לחלק בערך ל-3 חלקים, לפתוח כל חלק ביד(למיומנים שבינינו:)) או לרדד דק ולחתוך בסכין לחתיכות בגודל הרצוי(אצלינו אוהבים חתיכות קטנות)
בינתיים יש להכין סירופ:
חצי ק"ג סוכר(אפשר קצת פחות)
כוס וחצי מים
להרתיח בסיר בינוני את הסוכר והמים ולטבול תיון בסירופ שיתן קצת צבע.
וכשהסירופ מבעבע ניתן לשים חצי לימון סחוט
טיגון:
לחמם שמן עמוק, להכניס את חתיכות הבצק לשמן ולטגן מספר דקות משני הצדדים. להניח על נייר סופג ולטבול מיד בסירופ.(אני ממליצה לטבול מיד את החם חם בסירופ עוד כשהוא חם ולא לחכות שיתקרר אחרת הסירופ לא יספג)
להניח על מגש ללא נייר ולזלול:)
נשמח לשמוע מכם תגובות, הערות ושאלות הקשורות למתכון
אפשר להגיב בפייסבוק שלנו:
געגוע לחם חם של בן חמו ז"ל - מה הקשר של סימה ושלך לבית שאן? אני מגיע לכפר ורדים אבוא לבקר לטעום, נסים מבית שאן
השבמחקהאיש המבוגר בכניסה לבית שאן, זה סבא שלי ז"ל. והמתכון אכן זה פרי פיתוחו. למרות שעברו שנים רבות, עדיין זוכרת את הטעם המתוק והמדהים.
השבמחקלגבי המתכון, אני לא יודעת אם זה המדוייק.
רק הערה קטנה, בסוכר לא שמים תמצית תה, אלא טיפה כורכום, לצבע הזהוב.